Art History Blog

Reading Pictures

The blog Reading Pictures contains a selection of short commentaries that describe and interpret creative and historical processes of major artworks and artists.

Eliad wrote the text from a slightly different angle, for an art history site, opened in 2006, at "ORT Israel", that is aimed at teaching Art. The content was used for teaching art history in approximately 120 high schools in Israel of all networks, and was recommended by the Hebrew University.

קוראים ציורים

המאמרים המתפרסמים בבלוג תולדות האמנות מכילים מקבץ מאמרים נבחרים, העוסקים בתיאור ופיענוח יצירות ותהליכים היסטוריים ביצירות משמעותיות , אמנים משמעותיים וקורותיהם.


הטקסט נכתב על ידי אליעד בר, מזווית מעט שונה, לאתר תולדות האמנות שהקים בשנת 2006, להוראת המקצוע, ברשת "אורט ישראל". התוכן שימש להוראת תולדות האמנות בכ- 120 בתי ספר תיכוניים והומלץ באוניברסיטה העברית.

Liberty Leading the People

[La Liberté guidant le peuple]

Eugène Delacroix, oil on canvas, 1830


Liberty Leading the People

Motive:

The artists used a historical event to express his support in the revolution that took place at the time. The painting is not documentary, but symbolic for France’s liberty and the principles of the French Revolution of 1830. Delacroix in fact stages the idea of revolution in a personal, allegorical form.


Background:

The Revolution took place in 1830 and was one link in a chain of revolutions following the French Revolution of 1789.

In 1824, with the death of Louis, Charles X was proclaimed King of France

The French Revolution of 1830 was led by the motto: “Liberty, equality, fraternity.”


The artist’s stance:

Delacroix supported the Revolution. He portrays liberty as a woman that stands for patriotism, with the flag of the free state of France. However, he also presents Liberty as she tramples the dead; he does not ignore the outcomes of the war, which include hunger, suffering, and death. The intention was to state that liberty comes with a cost, since, to obtain it, one must trample the bodies of the dead.

Delacroix painted this piece nine years after the Revolution. This is not a direct depiction in the form of a photograph from the battlefield, but an allegorical, heroic depiction. Delacroix viewed his art as a means for identification with revolutionists and the portrayal of their standpoints and mottos. The artists witnessed the events and participated in them. He enlisted to the national guard, served as one of the Louver’s guards, and was a witness-combatant on the battlefield. He commemorated himself in the piece wearing a top hat befitting his class, holding a rifle.


The painting’s subject:

The July 1830 revolution is described as a breakthrough to freedom.

The French Revolution of 1830, also known as the July Revolution (révolution de Juillet), Second French Revolution or Trois Glorieuses in French ("Three Glorious [Days]"), led to the overthrow of King Charles X, the French Bourbon monarch, and the ascent of his cousin Louis Philippe, Duke of Orléans, who himself, after 18 precarious years on the throne, would be overthrown in 1848. It marked the shift from one constitutional monarchy, under the restored House of Bourbon, to another, the July Monarchy; the transition of power from the House of Bourbon to its cadet branch, the House of Orléans; and the replacement of the principle of hereditary right by popular sovereignty. Supporters of the Bourbon would be called Legitimists, and supporters of Louis Philippe Orléanists.

The painting depicts all of the classes that participated in the mutiny: a child, a student, an artist, a bourgeoisie, and a common citizen. They are headed by the symbolic figure of liberty, who holds the flag of the free state of France. On their path, they trample the defeated soldiers of the king that lie dead on the ruins. The units they belong to can be identified. One soldier is naked because his pants has been stolen. The Notre-Dame’s towers are at the back. Paris is up in flames and covered in smoke. The church was considered by the people as a symbol for the religious institution, which cooperated with the monarchy. The church is guarded by the royal guard in combat uniform. On one of the church’s towers (only visible in the original painting) is the tricolor flag, a symbol that the church is now in the hands of the people.


Artistic devices in service of the idea:


The design of the Liberty figure:

There is a representation for each class of the French people: the worker, the bourgeoisie, and the common citizen that participated in the revolution. Thus, he transforms them to a symbol of equality. In addition, the representation of all ages, from children to adults, portrays them as a symbol for fraternity. The various figures are depicted with an expression, form, and clothing that fit their classes at the time.

Depiction of death- emphasis of the revolution’s grotesqueness: the death of the king’s soldiers is not heroic but debased. The corpses lie half-naked in realistic, distorted poses.

Source of inspiration for the figure of liberty:

Her clothes that furl in the wind and accentuate her body, her sculpted nudity, the perfect profile, the restraint in her face- are all inspired by the sculpting style of Ancient Greece, as seen in Winged Victory of Samothrace and Venus de Milo.


Focal point:

The artist focuses on the figure of liberty; it is monumental and surrounded by light. The depiction of the figure in such manner honors the idea of liberty and the desire to see it victorious. Delacroix depicts the French flag through colours, thus alluding to the victory of liberty in France.


Composition:

Dynamic composition of figures with vigorous movements. The diagonal lines between the flag, rifles, corpses, and the swung arms, create movement that portrays the rage of battle and the excitement of the rebels. The figure of the boy with rifles, unclear whether before or after liberation, mimics Liberty’s arm movements with the rifle and flag. The composition incorporates a number of elements: pyramidal composition, topped by the French flag. In addition, a triangle extends from the right corner of the painting, the left corner of the painting, and Liberty’s feet. Open composition, which, consistent with Delacroix’s other creations, seems closed and condensed due to the compression of the figures towards the foreground. The scene, which depicts an open barricade space inside Paris, presents the occurrence as on the theatre’s stage. In the forefront there are the soldiers’ bodies; at the front there is Liberty, the fighting boy, the painter, and another fighter next to him. At the back there are additional combatant citizens in the dust of the battle. Paris is in smoke in the horizon.


Light-shadow contrasts:

Intense light flashes contrast the dark, shaded areas, creating a dramatic effect that depict the magnitude of the event and the atmosphere on the battlefield.


Style:

Realistic, in contrast to the allegorical, romantic content.


Colour range:

Symbolic colour range- the colours of the French Revolution flag. The artist repeats the flag’s colours several times throughout the piece, in order to emphasis the symbol of revolution. The most prominent colours in the painting- the red and blue. Background colours are atmospheric. The boundaries between colours are blurred and colours influence one another. Free brushwork at the background, in contrast with the accurate painting of the figures, with their monochromatic colour range.


Depth perception:

Deep. Use of atmospheric perspective and sfumato at the background and around the figures. One focal point placed at the point of Liberty’s waist. Intense contrast between the front and back figures.

החירות מובילה את העם

אג'ן דלקרואה, צבע שמן על בד. 1830


Eugène Delacroix

המניע :

שימוש באירוע היסטורי להבעת תמיכה במהפכה, שהתרחשה בזמנו של דלקרואה. היצירה אינה תיעוד, אלא סמל החירות של צרפת ועקרונות המהפכה הצרפתית. דלקרואה מביים למעשה את רעיון המהפכה בצורה אישית אלגורית (משל).


הרקע :

המהפכה התרחשה בשנת 1830 והייתה אחת משרשרת המהפכות שלאחר המהפכה הצרפתית משנת 1789. לואי השמונה עשר, מלך צרפת (בצרפתית: Louis XVIII,‏ 17 בנובמבר 1755 - 16 בספטמבר 1824), מלך צרפת ונווארה מ-1814 עד מותו ב-1824, על אף שלפי הצהרתו החזיק בשלטון החל משנת 1795. מלכותו פסקה לתקופה קצרה בשנת 1815 בעקבות חזרתו של נפוליאון לצרפת בתקופת שלטון מאה הימים. הוא היה נצר לשושלת בורבון ונולד בארמון ורסאי שמדרום לפריז.

המהפכה הצרפתית חרטה על דיגלה את הסיסמה: חירות, שוויון ואחווה.


עמדתו של האמן :

דלקרואה תמך במהפכה. הוא מציג את החירות בדמות אישה המייצגת את פטריוטיות עם דגל צרפת החופשית. יחד עם זאת הוא מציג את החירות כשהיא רומסת ברגליה את המתים- הוא אינו מתעלם מתוצאותיה של המלחמה המותירה גוויות, רעב, סבל ומוות. הכוונה הייתה שהחירות מושגת במחיר יקר, משום שכדי להגיע לחירות דורכים על גופות המתים.

דלקרואה יצר את היצירה תשע שנים לאחר המהפכה הזו. זהו אינו תיעוד ישיר בסגנון של צילום משדה הקרב, אלא תיאור אלגורי הירואי. דלקרואה ראה ביצירתו אמצעי להזדהות עם המהפכנים ולהצגת עמדותיהם וסיסמאותיהם. האמן היה עד לאירועים וגם השתתף בהם. הוא התגייס למשמר הלאומי, שירת כאחד ממגיני ה"לובר" והיה עד-לוחם בקרב. הוא הנציח עצמו ביצירה כשהוא חבוש במגבעת גבוהה, כיאה למעמדו, ואוחז ברובה.


נושא היצירה :

מהפכת יולי 1830 מתוארת כפריצת דרך אל החירות.

ביצירה מיוצגים כל שכבות העם שהשתתפו במרד: ילד, סטודנט, אמן, בורגני ואזרח פשוט. בראש המורדים דמות סמלית של החירות האוחזת את דגל צרפת החופשית. הם רומסים בדרכם את חיילי המלך המובסים השרועים מתים על ההריסות. הקורבנות: שלוש גוויות של חיילי המלך, שרועות על האדמה. ניתן לזהות את היחידות אליהן הם משתייכים. חייל אחד עירום, כי מכנסיו נגנבו. ברקע מגדלי כנסיית נוטרדאם. העיר פריס העולה בלהבות ואפופה בעשן. הכנסייה נחשבה בעיני העם כסמל לממסד הדתי ששיתף פעולה עם המלכות. לרגלי הכנסייה יחידת המשמר המלכותי במדי קרב. על אחד המגדלים של הכנסייה (ניתן לראות רק בציור המקור) מתנוסס דגל שלושת הצבעים, כסמל לכך שהכנסייה היא מעתה בשליטת העם.

אמצעים אמנותיים המשרתים את הרעיון :

עיצוב דמות החירות :

יש ייצוג של כל שכבות העם הצרפתי: הפועל, הבורגני והאזרח הפשוט שהשתתפו במהפכה, כך הוא הופך אותם לסמל השוויון. כמו כן ייצוג של כל הגילאים מילדים ועד מבוגרים, כך הופך אותם לסמל האחווה. הדמויות השונות מתוארות בעלות הבעה, צורה ולבוש המתאימים למעמדן באותה תקופה.

תיאור המוות- הבלטת הכיעור של המהפכה: המוות של חיילי המלך הוא לא מוות הרואי אלא להפך- בזוי. הגופות שרועות ערומות למחצה, בתנוחות ריאליסטיות, מעוותות.

מקור ההשראה של דמות החירות:

בגדה המתנופף והנצמד לגוף, העירום הפיסולי שלה, הפרופיל המושלם, האיפוק בפניה הם בהשראת סגנון הפיסול של יוון העתיקה, כפי שהם באים לביטוי בפסל "ניקה מסמותרקי" ו"ונוס ממילו".


התמקדות :

האמן מתמקד בדמות החירות, היא מונומנטאלית וסביבה יש הרבה אור. הצגת הדמות באופן זה מפגינה כבוד רב לרעיון החירות ואת הרצון לראות בניצחון החופש. דלקרואה מדגיש צבעונית את דגל צרפת ובכך מבליט אותו ומפגין את ניצחון החירות בצרפת.


קומפוזיציה :

קומפוזיציה דינמית של דמויות הנעות בתנועות נמרצות. האלכסונים הנוצרים בין הדגל, הרובים, הגופות השרועות והנפות ידיים, יוצרים תנועה רבה, הממחישה את סערת הקרב ואת התלהבות המורדים. דמות הנער בעל האקדחים, ספק לפני החירות, ספק מאחוריה, חוזר על אותן תנועות הידיים של החירות העושה זאת עם הרובה והדגל. הקומפוזיציה משלבת מספר אלמנטים: קומפוזיציה פירמידאלית שבראשה דגל צרפת. בנוסף, משולש הנוצר מהפינה הימנית של התמונה ומהפינה השמאלית וקודקודו לרגלי ה"חירות". קומפוזיציה פתוחה, אשר על פי המסורת של דלקרואה נראית כסגורה ודחוסה, מריכוז ודחיסת הדמויות לקראת החזית. הסצינה המתארת מרחב בריקדות פתוח בתוך פריס, מראה את ההתרחשות כמו על במת תיאטרון. במישור הקדם-קידמי גופות החיילים, במישור הקדמי "חירות", הנער הלוחם, הצייר ולידו לוחם נוסף. במישור האחורי אזרחים לוחמים נוספים בתוך אבק הקרב. באופק העיר פריס העשנה.


ניגודי אור-צל :

הבזקי אור עזים לעומת אזורי צל אפלים וכהים, היוצרים דרמתיות שממחישה את האירוע הסוער ואווירת הקרב.


סגנון היצירה :

ריאליסטי. לעומת התוכן האלגורי הרומנטי, הסגנון הוא ריאליסטי.


צבעוניות:

צבעוניות סמלית – צבעי דגל המהפכה הצרפתית. האמן חוזר על צבעי הדגל מספר פעמים ביצירה, במטרה להדגיש את סמל המהפכה. הצבעים הבולטים ביותר בציור - האדום והכחול.

צבעוניות ברקע קולוריט. הגבולות בין כתמי הצבע מטשטשים והצבעים משפיעים אחד על השני.

עבודת המכחול ברקע היא חופשית, הדמויות לעומת זאת מצוירות בדיוק רב יותר וטווח הצבעים שלהם מונוכרומטי.


תפיסת החלל:

עמוקה. שימוש בפרספקטיבה אווירית ו"ספומאטו" ברקע וסביב הדמויות. נקודת מגוז אחת הממוקמת בגובה מותניה של ה"חירות". קונטרסט חריף בין הדמויות בחזית לרקע מאחור.

Follow Me
  • Google+ - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Instagram - Black Circle