Art History Blog

Reading Pictures

The blog Reading Pictures contains a selection of short commentaries that describe and interpret creative and historical processes of major artworks and artists.

Eliad wrote the text from a slightly different angle, for an art history site, opened in 2006, at "ORT Israel", that is aimed at teaching Art. The content was used for teaching art history in approximately 120 high schools in Israel of all networks, and was recommended by the Hebrew University.

קוראים ציורים

המאמרים המתפרסמים בבלוג תולדות האמנות מכילים מקבץ מאמרים נבחרים, העוסקים בתיאור ופיענוח יצירות ותהליכים היסטוריים ביצירות משמעותיות , אמנים משמעותיים וקורותיהם.


הטקסט נכתב על ידי אליעד בר, מזווית מעט שונה, לאתר תולדות האמנות שהקים בשנת 2006, להוראת המקצוע, ברשת "אורט ישראל". התוכן שימש להוראת תולדות האמנות בכ- 120 בתי ספר תיכוניים והומלץ באוניברסיטה העברית.

Oath of the Horatii

[Le Serment des Horaces]

Jacques-Louis David. Oil on canvas. 1784


Le Serment des Horaces

Theme:

The painting depicts a myth of ancient Roman history, which is over a thousand years old.

The painting was painted five years before the French revolution. Even then, France already had an atmosphere of rebellion against the king and a desire to overthrow him. The artist shared the ideas of the French revolution and was a political activist, participating in the demonstrations against the king. By his use of the myth from ancient Rome, David attempts to instil patriotic spirit in the French people.

In a dispute between the Romans and the people of Alba Longa, it was decided that each party will send three warriors to fight for their city. In the painting, David depicts the three brothers- sons of Horatio, who is at the center- chosen to fight the war. They sworn to their father that they will sacrifice their lives for the sake of their city. The father administers an oath that they will fight the rival family, but the families are bound in marriage. The sisters and the mother sit on the side, weeping that the outcome of the war will be either the loss of a brother or a husband.

Neo-Classical Features:

Perpetuation:

David perpetuates a myth of Roman history in a theatre-like staged depiction. The figures are presentable and are positioned at the front plane of the painting in order to have an immediate impact on the viewer, and to bring the viewer closer to the characters, who are perceived as role-models.

Idealization:

As in classical art, the aspiration to perfection is prominent. Therefore, the dimensions and human proportions of the figures are calculated according to the classical canon: each part of the body derives from the size of the head. These dimensions are ideal and do not exist in reality, but they create the illusion of natural dimensions due to the harmony among the components of the piece. The characters are beautiful and perfect and show restraint in contrast to their tensed muscles. The women are reserved despite their grief and their depiction is not dramatized.

Composition:

Formed in light of an intellectual approach, the painting is designed to be balanced and clear to portray the meaning in the most obvious manner. The composition is closed: this is a composition in which all characters face the center and do not cross the boundaries of the format. The artist designed the characters at the center of the piece and matched the arches and architecture of the structure in the back to them, creating a balanced and static composition where everything seems frozen.

Color range:

The color is local- given within certain boundaries and changes between them from light to dark- but the colors of the surroundings have no impact on it. The red remains clean. The color range is also symbolic: for example, red symbolizes sovereignty and monarchy.

Depth Perception:

The space resembles the depth of a stage. The entrance into the depths is blocked by the darkness at the back. Linear-scientific perspective is also used as the lines of the floor and the structure merge at one vanishing point, focused on the overlap towards the back of the painting and the handles of the swords held by the father.

Characters’ design:

A perfect depiction of body movement; correct anatomical details; natural creases in the clothes’ fabrics. These reflect the artist’s intention to create ideal figures. The characters’ dress and the architecture in the background carry Roman influence.

שבועת ההוראטים,

ז'אק לואי דויד. שמן על בד. 1784

הנושא:

הציור מתאר סיפור מההיסטוריה הרומית העתיקה, שלפני יותר מאלף שנים.

הציור צויר 5 שנים לפני המהפכה הצרפתית. כבר אז הייתה בצרפת אוירה של התמרדות נגד המלך ורצון להורידו מהשלטון. האמן היה שותף לרעיונות המפכה הצרפתית, הוא היה פעיל פוליטי והשתתף בהפגנות נגד המלך. על ידי שימוש בסיפור מרומא העתיקה דויד מנסה להחדיר בעם הצרפתי את רוח הפטריוטיות.

היה סכסוך בין עמי רומא לאלבא, לכן הוחלט שכל צד ישלח שלושה לוחמים להלחם למען עירם. בציור מראה דויד את שלושת האחים- בניו של הורציו, המתואר במרכז, שנבחרו לצאת למלחמה. הם נשבעו לפני אביהם להקריב את חייהם למען עירם. האב משביע אותם להילחם במשפחה היריבה, אבל המשפחות קשורות בקשרי נישואין. בצד יושבות האחיות והאם, הן בוכות משום שהתוצאות תהיינה איבוד אח או בעל.

המסר:

דויד מעוניין להעביר את המסר שטובת המדינה עדיפה על שיקולים אישיים ומשפחתיים. הנושא מסמל את הרצון בצרפת לחזור למוסר, כמו ברפובליקה הרומית העתיקה.

מאפיינים ניאו-קלאסיים:

הנצחה:

דויד מנציח סיפור מההיסטוריה הרומית בתיאור מבוים כמו בתאטרון, הדמויות ייצוגיות ומוצבות במישור הקדמי של התמונה. על מנת להשיג את אפקט ההשפעה המידית על הצופה, ועל מנת לקרב את הצופה לדמויות שמהוות דוגמא לחיקוי.

אידאליזציה:

בולטת השאיפה לשלמות בדומה לאמנות הקלאסית, מכאן ממדי הדמויות והפרופורציות האנושיות המחושבות לפי הקאנון הקלאסי: כל חלק מהגוף נגזר ממידת הראש. מימדים אלה הם אידיאלים ואינם קיימים במציאות, אך הם יוצרים אשליה של מימדים טבעיים בגלל ההרמוניה שבין מרכיבי היצירה. הדמויות יפות ומושלמות, מאופקות ביחס לשריריהם המתוחים, הנשים מאופקות למרות האבל הכבד שלהן ולא ממתוארות בדרמטיות.

קומפוזיציה:

מעוצבת על פי גישה שכלית, הציור מתוכנן בכוונה שיהיה מאוזן וברור על מנת שהמסר יעבור באופן הבהיר ביותר. הקומפוזיציה סגורה: זוהי קומפוזיציה שבה כל חלקי התמונה ומרכיביה נמצאים בתוך הפורמט ואינם פורצים החוצה מעבר לה. כל הדמויות פונות למרכז ואינן פורצות מעבר לגבולות הפורמט. האמן מתכנן את הדמויות במרכז היצירה ומתאים להן את קשתות המבנה והארכיטקטורה מאחור, לכן הקומפוזיציה גם מאוזנת וסטאטית, כי הכל "קפוא".

צבעוניות:

הצבע לוקאלי, נתון בתוך גבולות מסוימים ומשתנה בתוכם מבהיר לכהה, אבל אין לצבעי הסביבה השפעה עליו. האדום נשאר נקי. הצבעוניות גם סמלית: למשל, אדום מציין שלטון ומלוכה.

תפיסת חלל:

חלל המדמה עומק של במה. הכניסה לעומק נבלמת על ידי החושך שבחלק האחורי.

יש גם שימוש בפרספקטיבה קווית- מדעית, כאשר קווי הרצפה והמבנה מתלכדים בנקודת מגוז אחת, המתמקדת בחפיפה לכיוון החלק האחורי של התמונה ולידיות החרבות שבידי האב.

עיצוב הדמויות:

תיאור מושלם של תנועות הגוף, פרטי אנטומיה נכונים, קפלי הבגד מתוארים בטבעיות. כל אלה משקפים את כוונתו של האמן ליצור דמויות מופת. לבוש הדמויות והארכיטקטורה ברקע עשויים בהשפעה רומית.

Follow Me
  • Google+ - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Instagram - Black Circle