Pauline Bonaparte as Venus Victrix

Antonio Canova, marble statue. 1808

Pauline Bonaparte

The subject of the piece:

This statue depicts Napoleon’s sister- Pauline Borghese- in the image of Venus Victorious. According to the Greek myth, Venus was the winner of a beauty contest against the goddesses Athena and Hera. The three goddesses- Aphrodite (Venus), Athena, and Hera- approached Zeus, the father of the gods, asking him to decide who among them is most beautiful. Zeus said that a mortal should be the judge, and Paris, one of the sons of the Trojan king, was selected. The three goddesses went to Paris, who was a shepherd, and each of them attempted to convince him to choose her as the most beautiful goddess, promising him a reward: Hera (the goddess of earth and Zeus’ wife) promised him power and reign; Athena (the goddess of war) promised him victory in every battle, and; Venus (the goddess of beauty and love) promised him the most beautiful girl in the world- Helena (although Helena was married- Paris kidnaps her and brings forth the outbreak of the Trojan war). Paris chose Venus as the most beautiful goddess and gave her a golden apple, testimony of her victory in the beauty contest.

In Canova’s sculpture, he portrays Pauline as the victorious Venus by placing the apple in her hand as a testimony of her victory and beauty. Thus, he transforms Pauline’s figure into an allegory of ideal beauty.

Artistic devices:

Composition: the posture in Canova’s sculpture resembles the posture of Jacques-Louis David’s Madame Récamier. Like David, Canova depicts Pauline Borghese lying on the bench. The composition is balanced.

Idealization: Canova depicts the perfect figure fit for a goddess and not a mortal woman.

Canova grants her the classical ideal beauty and perfection. Her facial features also transform into the ideal model of a Greek goddess. This is not an actual depiction of Pauline’s real looks.

Texture: the marble is colorless, processed, smooth, and refined. The texture also adds on to the perfect figure of a goddess.

Heroism: the apple in Pauline Borghese’ hand is an allegory for Venus’ great victory in the beauty contest. Canova uses the myth to portray a real figure from his time. Thus, he grants the character with an eternal victory.

Classical influence: the figure lies naked, as was in the classical era in Greece and Rome. The statue is sculpted according to a Greek myth. The artist painted the sculpture in gold as was customary in ancient times.

Reserved facial expression: the figure lies cold and distant on a decorative bed, indicating her belonging to the upper class.

Monumentality: the size of the bed is proportionate to the size of the room.

פאולין בורגזה כ -"וונוס" אנטוניו קנובה, פסל שיש. 1808

נושא היצירה:

פסל זה מתאר את אחותו של נפוליאון- פאולין בורגזה- בדמותה של "ונוס המנצחת". על פי המיתוס היווני ונוס ניצחה בתחרות היופי שנערכה בינה לבין האלות אתנה והרה. המיתוס מספר ששלוש האלות – אפרודיטה (ונוס), אתנה והרה פנו אל זאוס, אבי האלים, על מנת שישפוט ביניהן מי היפה ביותר. זאוס קבע כי בן תמותה הוא שישפוט ביניהן בתחרות היופי, לשם כך נבחר פריס, אחד מבניו של מלך טרויה. שלוש האלות הופיעו בפני פריס, שהיה רועה צאן, וכל אחת ניסתה לשכנעו שיבחר בה כאלה היפה ביותר, וכמובן הבטיחה לו משהו: הרה (אלת האדמה ואשתו של זאוס) הבטיחה לו שלטון וכוח, אתנה (אלת המלחמה) הבטיחה לו ניצחון בכל קרב, ואילו ונוס (אלת היופי והאהבה) הבטיחה לו את הנערה היפה ביותר בעולם- את הלנה (למרות שהלנה הייתה נשואה ואח"כ פריס חוטף אותה ולכן פורצת מלחמת טרויה). פריס בחר בונוס כאלה היפה ביותר, והעניק לה תפוח זהב, המעיד על ניצחונה בתחרות היופי.

בפסל של קנובה הוא מתאר את פאולין כ-וונוס המנצחת על יד כך שהיא מחזיקה בידה את התפוח המעיד על ניצחונה ועל יופיה. כך הוא הופך את דמותה של פאולין לדמות אלגורית (משל) ליופי האידיאלי.

אמצעים אמנותיים:

קומפוזיציה: התנוחה בפסל של קנובה מקבילה לתנוחה של "מאדם רקמייה" של ז'אק לואי דויד, כמוהו מתאר קנובה את פאולין בורגזה כשהיא שרועה על ספה. הקומפוזיציה מאוזנת.

אידיאליזציה: קנובה מתאר דמות מושלמת, המתאימה לאלה ולא לבת תמותה.

קנובה מעניק לה יופי אידיאלי ושלמות אידיאלית קלאסית. גם תווי הפנים הופכים לדגם אידיאלי של אלה יוונייה. אין כאן תיאור ממשי של פאולין בורגזה במציאות.

מרקם: השיש חסר צבע, מעובד, חלק ומלוטש. גם המרקם מוסיף לדמות שלמות של אלה.

הרואיות: התפוח בידה של פאולין בורגזה הוא משל לניצחונה הגדול של ונוס בתחרות

היופי. קנובה עושה שימוש בסיפור מיתולוגי על מנת לתאר דמות מהמציאות של זמנו.

בכך הוא מעניק לדמות ניצחון שיהיה נחלתה לעולם.

השפעה קלאסית: הדמות שרועה בערום. מוכרת מהפסלים בתקופה הקלאסית ביוון ורומא.

הפסל מפוסל ע"פ מיתוס מהמיתולוגיה היוונית. האמן צובע את הפסל בזהב כפי שהיה מקובל בעת העתיקה.

פנים מאופקות: הדמות שוכבת קרירה ומרוחקת על מיטה דקורטיבית המעידה על מעמדה הגבוה.

מונומנטאליות: גודל המיטה פרופורציונאלי לגודלו של חדר.